לפני שנים, כשרק הכרתי מונטסורי ואימון היה לי חלום לפתוח מרכז הורות בקרית גת. בשיעור על מטרות ויעדים בלימודי האימון שלי זה מה שכתבתי.  עוד לא ידעתי איך ומה בדיוק יהיה שם אבל כתבתי.
לימים כשהפכתי לעצמאית ופתחתי קליניקה, החלום הזה כל כך זז הצידה שהוא אפילו לא היה בשדה הראיה שלי. 

איפשהו בנובמבר 2023, חודש אחרי תחילת המלחמה האפשרות הזו חזרה לקונן לי בראש. 
בנקודה שפיזית זה היה נראה הכי בלתי אפשרי מכל כך הרבה סיבות להקים עסק פיזי  - התחלתי לחלום.

וכך נולד בית יהל"י.
מקום קסום לילדים להביע את עצמם, להביא את עצמם למקסימום פוטנציאל.
מקום שרואה ילדים והורים בגובה העניים.
 

מקום שבו ילדים יכולים להיות חופשיים לחקור ולגלות. חופשיים לממש את העצמאות שלהם.
מקום שבו ילדים עצמאיים לגשת למטבח, להתעסק עם מים, להכין לעצמם נשנוש.
מקום שמשלב טבע שבו הם יגדלו חלק מהירקות שיחתכו בהמשך לסלט של ארוחת בוקר.

מקום שיתן מענה לתנועה, לשפה ולמימוש הפוטנציאל שטמון בכל ילד וילד מרגע היוולדו.

וגם

מקום שייתן מענה להורים באתגרים שונים שצצים לאורך ההורות לפי הגישה המונטסורית.

החזון האמיתי שלי הוא לייצר קהילה מונטסורית בקרית גת.
קהילה צומחת שמפרה את עצמה ורוצה לקחת את ההורות ומערכת היחסים עם הילדים לשלב הבא.
כן, בקרית גת.
העיר שלי היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלי ולכן אני בוחרת להתמקד כאן.

בבית יהל"י תמצאו חוגים במרחב מונטסורי בשעות אחה"צ לילדים החל מגיל שנה ועד גיל שבע (כיתה א'):
חוג גינת הירק שלי 
חוג אמנות
וחוג אנגלית 
לפירוט החוגים>>

גן עם אמא שיחל לפעול אחרי החגים מגיל לידה ועד גיל שלוש.
קליניקה לתהליכים הוריים ואתגרים בהורות
ומפגשי קהילה.

מה הסיפור של השם?
כשחיפשתי שם למרכז חיפשתי שם שמגיע מהטבע. תופעת טבע, פריחה כלשהי, אלמנט מהטבע.
חיפשתי שם בעברית ושם קל להיגוי כדי שגם פעוטות צעירים יוכלו להגות אותו.

אחרי התייעצות עם עוד קולגות פתאום הציעו את השם בית יהל"י - ילדים והורים לומדים יחד. 
וזה בול. קליק באותו הרגע.
בית כי אני מאוד רוצה שתהיה תחושת בית חמימה לכל מי שמגיע.
יהלי למי שלא יודע זה השם של הילדה הבכורה שלי. בחרנו לה את השם כי המשמעות שלו היא האור שלי. ואני לגמרי רוצה שהבית יהיה מלא אור.
השם הזה עלה לי לראש כמה פעמים לפני כן אבל כל הזמן הדפתי אותו כי חשבתי שזה לא קשור. לקרוא למרכז על שם הילדה שלי.
אז, הכל קשור והכל חלק ממני 
ובסוף המרכז, הבית זה אני.
ולכן זה מרגיש שלם.